פיזיותרפיה לסובלים מדלקת מפרקים שגרונית

חולים שלקו בדלקת מפרקים שגרונית סובלים מכאבים, יחד עם עיוות הדרגתי במפרקים השונים, החל במפרקי האצבעות ומאחור יותר במפרקים גדולים יותר. המשקל של פיזיותרפיה עבור בחולים יכול להיות משמעותי, עד כדי משנה חיים.

התמודדות רגשית לצד התמודדות פיזית

דלקת מפרקים שגרונית הינה מחלה כרונית מתמשכת, אשר לרוב מחמירה עם העלייה בגיל. מסיבה לא ידועה, המערכת החיסונית תוקפת את אזור המפרקים, שנפגעים בצורה הדרגתית. ההתמודדות עם המחלה, שכיום איננה ברת ריפוי, נעשית על ידי שימוש בתרופות שמטפלות בסימפטומים ותרופות שנועדו להאט את קצב ההחמרה.

מחלות כרוניות, שבהן המצב הגופני עלול להידרדר, עשויות לרפות את הידיים. כאבים במפרקים לאורך זמן עלולים לשחוק את החולה המתמודד באופן יום יומי, לא רק בברכיים, באצבעות או בכתפיים אלא גם בכוח הרצון. לכן, לפני שנציין מהן התועלות החשובות של פעילות גופנית ופיזיותרפיה, צריך להתחזק בממד הנפשי – רגשי.

פעילות גופנית מסוגלת לשפר אין ספור מצבים רפואיים ודלקת המפרקים השגרונית איננה שונה. מי שיקפיד על תרגילי פיזיותרפיה ועל תרגול גופני נוסף, יגלה שיפור באיכות החיים ושמחת החיים. פעילות קבועה, אפילו לא מאומצת במיוחד, חשובה לתחושת המסוגלות, תחושת היכולת ואפילו, לא נפריז אם נאמר שפעילות מסוגלת להעלות את רמת האושר.

הממצא המדהים שחייבים להכיר

מי שקיבל את הבשורה הלא פשוטה, כי חלה בדלקת מפרקים שגרונית, עלול להיכנס לתקופה של דכדוך. אבל פעילות גופנית שמתחילה עם פיזיותרפיה מודרכת מהווה נוגד טבעי חזק לדיכאון ומצבי רוח רעים. ואם רוצים עוד בשורות טובות, הרי שבשביל זה אנחנו כאן. מדענים גילו בשנים האחרונות שפעילות גופנית משיגה אפקט מסוים בשיכוך מצבי דלקת. כן, אפילו אם חווים כאב מסוים בזמן פעילות, אין זאת אומרת שהתנועה כשלעצמה איננה טובה. נהפוך הוא – פיזיותרפיה מאפשר לחולים לבצע פעולות בפיקוח, תנועות שמשפרות את טווח התנועה ומחזירות את הגמישות. בעוד שתרופות שמאיטות את המחלה עלולות לגרום גם לתופעות לוואי, לפעילות יש אך ורק השפעות חיוביות, פיסיות, רגשיות ונפשיות גם יחד.

מרגע אבחנת הדלקת, מתי כדאי להתחיל פיזיותרפיה?

כאבים הנובעים מדלקת מפרקים שגרונית מעוררים את התגובה הטבעית לכאורה, של הימנעות מתנועה. כאשר מרגישים כאב, טבעם של השרירים להתכווץ והנשימה מואטת. ככל שעובר הזמן, השרירים נחלשים, הלב נחלש, ספיקת הריאות יורדת. כלומר, לא רק המפרקים מתנפחים, נשחקים וכואבים אלא גם ניזוקים רבדים בגוף שכלל לא מושפעים ישירות מהמחלה עצמה. מטפלים בפיזיותרפיה מדגישים כי בשלב מוקדם ככל האפשר, מוטב להתחיל עם פעילות גופנית ופיזיותרפיה. וככל שהמטופל יקפיד על פעילות גם מעבר למפגשים עם המטפל, כך ההשפעה תהיה טובה יותר.

מה תפקידו של הפיזיותרפיסט בתהליך הטיפולי?

פיזיותרפיסט איננו רופא, אך הבנתו וניסיונו הופכים אותו לבעל ידע רב. רבים מהמטפלים יודעים כיצד לסייע לא רק עם תרגילים שונים אלא גם על ידי טיפולים במים, חשמל, שימוש באביזרים שונים והדרכה לפעילות עצמית. חלק מהחולים יקבלו טיפול בחום ואחרים – בקור. כיום, מלבד פיזיותרפיטים שפועלים במסגרת בתי החולים או קופות החולים, במרפאות השונות, ישנם גם כאלה המטפלים בקהילה. מטפלים המגיעים לבתי אבות או לבתי מטופלים ועורכים הדרכות ושיעורים מעשיים.

תפקידו של הפיזיותרפיסט במיטבו הוא לעודד, לחזק, להוביל קדימה ולהדריך בביצוע אימון או תנועות, בצורה מיטבית. חשוב לספק למטפל את מירב המידע, לתאר את הסימפטומים ואף את השגרה היומית. אולם נזכור כי אחרי הכל, שיתוף הפעולה של המטופל הוא הדבר המרכזי. מעבר לפגישות טיפוליות, אורח החיים הפעיל ביום יום הוא זה שיוכל לשפר את תסמיני המחלה, לחזק את הגוף ולתרום הרבה לרווחה הנפשית.

מקורות ולקריאה נוספת :
https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/rheumatoid-arthritis/symptoms-causes/syc-20353648
https://www.nhs.uk/conditions/rheumatoid-arthritis/
https://www.practicalpainmanagement.com/patient/conditions/rheumatoid-arthritis/physical-therapy-rheumatoid-arthritis
https://www.nras.org.uk/the-role-of-the-physiotherapist-in-rheumatoid-arthritis