פיזיותרפיה לסובלים מכאב בשל דלקת בגיד אכילס

הגיד החזק והמאסיבי ביותר בגוף, גיד האכילס, נושא את עומס מתח משקל הגוף. פציעת גיד נגרמת עם התקדמות הגיל, כתוצאה מהפעלת יתר או ניוון. בעבר נהגו מומחי פיזיותרפיה להתייחס לכאבי אכילס כאל ביטוי של בעיה דלקתית.

כשסיבי הגיד נקרעים, הם הופכים להיות מודלקים ונפוחים, מלווים בכאב ורגישות באזור, שעשוי אף להקשות על כיפוף הרגל באמצעות תנועות רגילות כגון הליכה וקפיצה. פיזיותרפיה מסייעת לשליטה בכאב, והמטופל לומד תרגילי מתיחה וחיזוק המסייעים לו להתמודד עם המצב.

פיזיותרפיה לפציעות וטיפול בדלקת גיד אכילס

קרע בגיד האכילס הוא פציעה נפוצה ביותר ובדרך כלל גורם לתופעת דלקת בגיד אכילס, הנובעת בדרך כלל כתוצאה מהפעלת יתר, ומתבטאת בכאב או נוקשות באיזור. קרעים חלקיים בגיד מתרחשים בדרך כלל במהלך עיסוק בספורט הדורש מתיחות מוגזמות כגון ריצות מאומצות.

הפציעות החמורות הנפוצות ביותר הן דלקת בגיד. אם מטופל סובל מדלקת חמורה, היא מטופלת עם טיפול פיזיותרפי, קרח, מנוחה, תמיכת קביים או הליכון המפחית את הכאב בגיד. יחד עם זאת, דלקת חמורה בגיד עשויה להוביל לניוון, ודורשת טיפול פיזיותרפיה מאסיבי יותר.

פיזיותרפיה למחלות חמורות של גיד אכילס

תחום הפיזיותרפיה התקדם בשנים האחרונות באופן משמעותי. קיימים כיום משאבי ציוד מעולים ושיטות תרגול שעובדת היטב ומסייעות בתהליך ההחלמה של אנשים הסובלים ממצבים חמורים של גיד אכילס.

טיפול פיזיותרפיה מבוסס על התערבות הכרוכה בתרגול של החלת עומס כבד על גיד האכילס. מדענים שבחנו את השפעות התרגילים המאסיביים האלו בקרב מטופלים עם מחלות כרוניות של הגיס, מצאו כי התרגול מוביל לתוצאות מצוינות אותן לא ניתן היה להשיג בטיפולים קונבנציונליים כגון תרופות לשיכוך כאבים, התאמת נעליים מיוחדות (עם מדרסים או בלי) או פיזיותרפיה רגילה.

פיזיותרפיה מאסיבית לגיד אכילס

טיפול פיזיותרפיה מתחיל כאשר הפיזיותרפיסט מחליק קרח על הגיד בשילוב מנוחה והגבהת הרגל. גישה זו מיועדת לשתק את האזור בטווח הקצר, ולמנוע הפעלת לחץ כבד יותר על האזור. בהתאם לחומרת הפגיעה, פיזיותרפיסט ממליץ בדרך כלל על מנוחה של שלושה שבועות או הימנעות מהפעלת לחץ על הגיד.

לאחר שהגיד מתחיל להחלים, מתחילה העבודה האמיתית וניתן להתחיל בתהליך השיקום באמצעות הפעלת יותר עומס על האזור, כשמדובר במצבים חמורים, כדי לספק את ההקלה הדרושה לטווח הקצר והארוך.

התרגילים מתבצעים בהדרגה תוך שימוש במכשירים ואביזרי עזר, ובמידת האפשר, המטופל מעדיף לסייע למטופל לבצע את התרגילים ללא תמיכה, ולהתמקד בתרגילי חיזוק, המתחילים עם איזון. בתחילת התרגול מתבקש המטופל לעמוד על רגל אחת על מנת לאזן את הגוף, ולאחר מכן מפעיל את שרירי הרגל התחתונה ברגל הפצועה, כדי לאזן ולהפעיל מחדש את העצבים. טכניקה זו מסדירה את המסלולים העצביים בשריר, מבלי להפעיל יותר מידי לחץ על הגיד.

טיפול פיזיותרפיה למצבים חמורים בגיד משפר את המצב באמצעות ביצוע שלושה סטים של 15 חזרות תרגול מאסיבי. המטופל עומד על רגליו, מרים את רגל ימין, או הרגל שאינה מושפעת מהכאב, ומבצע מתיחות של רגל שמאל, או הרגע הפצועה. המטפל מבקש את המטופל לשוב על התרגיל מספר פעמים ביום, ולהמשיך בתרגילי החיזוק עד לנקודה שבה לא מופיע כל כאב, וההתקדמות ההדרגתית מתאפשרת ללא גירוי.

מטפלים רבים תומכים בשיטת פיזיותרפיה מאסיבית לטיפול במצבים כרוניים של גיד אכילס. המטופלים לומדים את המכאניקה הנכונה של התרגול, וכשהכאב פוחת, הם משלימים את הטיפול עם סדרת תרגילים קלה יותר. לעיתים מבוצע טיפול אולטרסאונד המשולב עם עיסוי, תרגול במים ותרגול על הליכון, כשמדובר במצב כרוני של הגיד.

יתרונות

תרגילים מאסיביים המיועדים למצבים כרוניים של גיד אכילס עובדים היטב היות והם משפיעים על השרירים ומשפרים את זרימת הדם לאזור. פיזיותרפיה עדיפה על סוגי טיפול אחרים היות והיא מסייעת למטופלים לשוב לפעילות רגילה בזמן קצר.