פיזיותרפיה לאחר לידה

תקופת ההיריון מאופיינת במגוון רחב של שינויים, המתרחשים במטרה להכין את מערכות הגוף השונות להיריון, ללידה ולתקופה שאחרי הלידה. שינויים אלה גורמים בין היתר לרקמות החיבור המעורבות בהיריון להפוך לחלשות יותר וכפועל יוצא מכך, יכולת התמיכה שלהן נפגעת.

ההיחלשות של רקמות החיבור בשילוב עם הלחץ המופעל על רצפת האגן במהלך הלידה והעומס הגבוה שמופעל על המפרקים, עשויים לגרום להיחלשות של רצפת האגן ולחוסר יציבות של חגורת האגן. שילוב זה עשוי להוביל לבעיות בשליטה על הסוגרים, קשיי התרוקנות, צניחה של איברי האגן וכן כאבים בגב התחתון, כאבים ברצפת האגן ובאגן ועוד. ישנם שמעדיפות לעשות טיפולי פיזיותרפיה בהריון, אך רבים מהנשים חוששות מכך, בשל הסיכון שהטיפול עלול לגרום להפלה ולכן מעדיפות להמתין ולטפל בכל הבעיות הנל באמצעות פיזיותרפיה לאחר הלידה.

מהי רצפת האגן?

רצפת האגן היא מערכת המורכבת משרירים, עצבים, כלי דם ורקמות חיבור, הממוקמת בתחתית האגן. למערכת זו מספר תפקידים חשובים ובכלל זה שמירה על מיקום איברי האגן, שליטה על הסוגרים, מניעת צניחה של איברי האגן, ייצוב של עמוד השדרה המותני, הפחתת העומסים מעמוד השדרה ועוד. ליקויים ברצפת האגן שמקורם בתקופת ההיריון ובלידה עצמה עשויים להוביל לבריחת גזים, עצירות וקושי בהתרוקנות, כאבים בזמן קיום יחסי מין, כאבי אגן, צניחת איברי האגן, דליפת שתן בזמן שהשלפוחית מלאה, דליפת שתן במאמץ ועוד.

פיזיותרפיה לשיקום רצפת האגן

פיזיותרפיה לשיקום רצפת האגן היא חלק אינטגרלי מתהליך השיקום האורוגניטלי לאחר הלידה. במסגרת הטיפול הפיזיותרפי משלבים בין תרגילים שניתן לבצע באופן עצמאי לתרגילים המבוצעים תוך שימוש במכשור ביופידבק. מכשור זה מסייע למטופלת לשלוט בצורה טובה יותר בשרירי רצפת האגן החלשים ולחזק אותם (בדרך כלל מומלץ להמתין שלושה חודשים לאחר הלידה לפני שמתחילים טיפול פיזיותרפי).

יחד עם זאת ישנם מספר תרגילים שניתן לבצע במהלך תקופה זו ולמעשה ניתן לתרגל אותם החל ממספר שעות לאחר הלידה. בשלב הראשוני על מנת שהמטופלת תוכל לזהות את שרירי רצפת האגן, מומלץ לנסות לעצור את זרם השתן במהלך ההתרוקנות באופן יזום (עצירת השתן מבוצעת על ידי שרירי רצפת האגן). חשוב לשים לב האם עצירת השתן חלקית או מלאה שכן זהו אחד המדדים לחוזק שרירי רצפת האגן. נשים לאחר לידה לרוב מתקשות לעצור את השתן באופן מלא אך חשוב לזכור כי מדובר במצב טבעי לחלוטין.

עוד יש לציין בהקשר זה כי לא מדובר בחלק מהתרגול אלא בבדיקה חד פעמית ומומלץ שלא לבצע את הבדיקה בבוקר, כשהשלפוחית מלאה. לאחר זיהוי שרירי רצפת האגן, ניתן לתרגל את הפעולה בעמידה, שכיבה וישיבה. להלן מספר תרגילים שניתן לבצע לפני הפנייה לטיפולי פיזיותרפיה:

• תרגיל 1 – שבי על כיסא בסמוך לקצה הקדמי, באופן כזה שיאפשר לך להרגיש את הסוגרים על המושב. כווצי את שרירי רצפת האגן (בדומה לאופן שבו כיווצת אותם כדי לעצור את זרם השתן) במשך שתיים עד שלוש שניות וחזרי על הפעולה 12-8 פעמים. על תרגיל זה יש לחזור שלוש פעמים עם הפסקה בין סט לסט.
• תרגיל 2 – הישעני לאחור על משענת הכיסא וכווצי את הרקטום תוך שאת מרגישה את פעולת הסגירה וההרמה שמבצעים שרירי רצפת האגן. חזרי על הפעולה בדומה לתרגיל 1.
• תרגיל 3 – שכבי על הגב בנינוחות (עם ברכיים כפופות), נשמי עמוק ונפחי את הבטן באוויר. בזמן הנשיפה כווצי את שרירי רצפת האגן והמשיכי לכווץ אותם כל עוד את מוציאה אוויר. בזמן השאיפה הרפי את השרירים וכווצי אותם פעם נוספת במהלך הנשיפה הבאה. המשיכי בפעולות אלה במשך 15-10 מחזורי נשימה.

לאחר הלידה שרירי רצפת האגן סובלים מחולשה ניכרת ולכן חשוב להתחיל לתרגל כבר בשעות הראשונות לאחר הלידה. מומלץ להתחיל בתרגול קל ולהעלות את כמות הסטים והחזרות באופן הדרגתי עם חלוף השבועות. ככול שהמטופלת תתמיד בתרגול היומיומי, כך בעיות שונות הקשורות לחולשת שרירי רצפת האגן צפויות להיחלש ולהיעלם.