מהי תסמונת ברך הרץ (תסמונת הכאב הפטלופמורלי)?וכיצד מונעים אותה?

ריצה היא בעיקרו של דבר פעילות גופנית מבורכת, בעלת יתרונות מגוונים. אסור לשכוח עם זאת שלריצה יש גם את הסיכונים הבריאותיים שלה. תסמונת הכאב הפטלופמורלי, הידועה גם בתור "תסמונת ברך הרץ", מופיעה אצל כמעט שליש מהרצים – הן החובבים ועל אחת כמה וכמה המקצועיים – וכן אצל קבוצות אחרות באוכלוסייה. היא גורמת לכאבים ולתסמינים לא נעימים אחרים, אבל החדשות הטובות הן שעם מודעות וטיפול נכון אפשר לשפר את המצב משמעותית.

מהם התסמינים של תסמונת ברך הרץ?

כאשר אנחנו מדברים על תסמונת ברך הרץ, אנחנו מתכוונים בעיקרו של דבר לכאבים המופיעים באזור פיקת הברך ומפרק הירך-פיקה, בעיקר בצד הקדמי של הברך. אנשים הסובלים מתסמונת ברך הרץ עלולים לחוות בנוסף רגישויות ונפיחויות באזור, אחרי פעילות גופנית אבל ממש לא רק. ייתכן מאוד שאנשים החווים את התסמונת יחושו את הכאבים גם במהלך הליכה בשיפוע, ישיבה ממושכת, קפיצה ופעילויות בסיסיות אחרות.

מהם גורמי הסיכון לתסמונת הכאב הפטלופמורלי?

על אחת מאוכלוסיית הסיכון העיקריות של ברך רצים ניתן ללמוד משמה הלא רשמי של התסמונת. עם זאת חשוב להדגיש שהבעיה היא לעיתים נחלת קבוצה גדולה יותר של ספורטים, לרבות קופצים, ספורטאים במשחקי הכדור השונים ועוד. הנתונים מראים שהסיכויים לסבול מהתסמונת עולים עם הגיל עקב שינויים ניווניים החלים על המפרק, כך שהיא נחלתם של לא מעט מבני גיל הזה. מן העבר השני של המשוואה התסמונת עלולה להופיע גם אצל נערים או נערות, במקרה הזה כתוצאה מאותם שינויים במבנה הברך או הרגל המאפיינים אותם בשנים אלה.

נתונים אישיים וגופניים עלולים אף הם להגדיל את הסיכויים לסבול מתסמונת ברך הרץ. אנשים הסובלים מקשת שטוחה בכף הרגל (פלטפוס) או מנגד מקשת גבוהה מדי עלולים לסבול ממנה. כך גם אנשים בעלי משקל עודף, אצלם הלחצים המופעלים על החלק התחתון של הגוף יהיו מטבע הדברים גבוהים יותר. אנשים בעלי שרירים חלשים או קצרים בברך, בגב או בשוק הם קבוצת סיכון נוספת. בקרב המבצעים פעילות גופנית יש חשיבות מכרעת לחימום מספק טרם האימון, בלעדיו גדלים הסיכויים לתסמונת.

כיצד מטפלים בתסמונת ברך הרץ?

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם תסמונת ברך הרץ היא פשוט לעשות את כל המאמצים על מנת לנסות למנוע אותה. עם זאת לא מדובר במשימה פשוטה כלל, במיוחד עבור אוכלוסיות הסיכון אשר את חלקן מנינו מעלה. אבחון הבעיה הוא אחד מצעדי המפתח, כאשר יש לעבור את האבחון אצל מומחה בתחום. הסיבה היא שחלק מתסמיני ברך הרצים עלולים לאפיין גם בעיות אורתופדיות אחרות, כך שבהיעדר אבחון מדויק הטיפול עלול שלא להתאים לאופי הבעיה ממנה סובלים.

הקו הראשון להתמודדות עם התסמונת כולל טיפול מקומי, המבוסס על מנוחה מספקת של הרגל, חבישה והגבהה של הברך במידת הצורך, שימוש בקומפרסים קרים לקירור המקום ולהקלה על הכאבים ועוד. טיפולי פיזיותרפיה לרצים או הידרותרפיה נפוצים מאוד להקלה על כאבי התסמונת ולהחזרת הברך למצב התקין שלה, כאשר בדרך כלל נדרשים שבועות או חודשים של תרגילים בהנחיית איש מקצוע על מנת למנוע את הבעיה באופן מוחלט. ייתכן שבמהלך הטיפול יוחלט על הכנסת עזרים לתמונה, דוגמת סד. אנשים אשר מתגברים על התסמונת נדרשים להקפדה יתרה על ביצוע נכון של תרגילים ופעילות גופנית כל העת.

ייתכן מאוד שהגורם המטפל יחליט על התאמת תרופות שונות להפחתת הדלקת או להקלה על כאבים. טיפולים שונים מקשת הרפואה המשלימה או האלטרנטיבית, דוגמת דיקור סיני או דיקור אורתופדי, שיאצו או תמציות הומאופתיות, עשויים אף הם להקל על הבעיה – זאת למרות שחלקם הגדול אינו מוכח מספיק מבחינה מחקרית.

ראו גם:

פיזיותרפיה לפציעות ספורט

תסמונת ITB – רצים? מפדלים? אתם כנראה חשופים לתסמונת הרצועה האילוטיביאלית