מבצעים פעילות ספורטיבית בתדירות ובעצימות גבוהים? סובלים מכאבים בצד החיצוני של הברך שלכם? ייתכן מאוד שאתם סובלים 
מתסמונת ITB (Iliotibial Band Syndrome), או בשם העברי הפחות שגור שלה: תסמונת הרצועה האילוטיביאלית.
תסמונת זו תוארה לראשונה ב-1975 בהתייחס לקבוצת טירוני מארינס בארצות הברית שחוו כאבים באזור זה במהלך תוכנית האימונים האינטנסיבית שלהם. כאשר הריצות למרחקים ארוכים הפכו לנפוצות יותר, גם בקרב חובבים, הפכה הבעיה לנפוצה פי כמה. כיום משערים שעד כ-12% מבין האצנים עלולים לסבול מתסמונת ITB, כשגם רוכבי אופניים נמצאים בקבוצת הסיכון המוגבר. אולם יש גם חדשות טובות, והן שזה ממש לא סוף העולם.
מהי תסמונת ITB?
כדי להבין את תסמונת ITB, חשוב לבחון קודם כל את האזור המדובר. הרצועה האיליוטיביאלית מבחינה מעשית היא התעבות של רקמת החיבור, שמתרחשת לאורכו של הצד החיצוני של הירך: החל מאזור מפרק הירך, לאורך צד הירך ועד לחיבורה של הירך עם עצם השוק.
ל-ITB כמה תפקידים, המשתנים על פי מנח הברך הספציפי: כאשר הברך מיושרת באופן מלא, הרצועה הרלוונטית שוכנת מלפי הזיז הצירי ומשמשרת ליישור האקטיבי של הברך. כפיפה של כמה עשרות מעלות של הברך תביא למפגש של הרצועה עם הזיז הצידי של הברך. כפיפה העולה על 30 מעלות תגרום לרצועה לשכון מאחורי הזיז הגרמי הצידי ויהפוך אותה למעשה למכופף האקטיבי של הברך.
ההנחה כיום היא שישנם גורמי סיכון שעלולים להגביר את הסבירות של ספורטאי, מקצועי או חובב, לסבול מתסמונת ITB. אימונים הנעשים בצורה שאינה נכונה, למשל תוך עומסים שאינם מתאימים, עלולים להביא לכאבים המזוהים עם התסמונת. תנאי הריצה ומאפייני המשטח נכנסים אף הם למשוואת הבעיה לא פעם.
מהם תסמיני ITB?
עד היום לא ידוע באופן מלא מהו המנגנון המביא לתסמונת ITB, כאשר ייתכן מאוד שמדובר בשילוב בין כמה וכמה גורמים. הנחה מקובלת כיום היא שכאשר מכופפים ומיישרים את הברך פעם אחר פעם, כפי שקורה בחלק מסוגי הפעילות הגופנית המאומצת, יוצרים חיכוך בין הרצועה לבין אותו זיז גרמי צידי. עם הזמן התנועה קדימה ואחורה של הרצועה עלולה ליצור תהליך דלקתי, המביא לאותם כאבים והפרעות תפקודיות.
כך או כך הסובלים מתסמונת ITB עלולים לחוות כאבים או צריבות חדות באזור אספקט הברך החיצוני, אם כי בחלק מהמקרים הכאב מגיע גם לאזורים מעט גבוהים יותר לאורך הרצועה. את הכאבים נוטים לחוות לאחר פעילות גופנית מאומצת, דוגמת ריצה, או ליתר דיוק אחרי פעילות שכזו. האדם הסובל מהתסמונת צפוי לסבול מהכאבים עם הריצה הבאה. כשהוא לא מטפל בבעיה או כשהיא נעשית חמורה יותר, הכאבים עלולים להופיע גם במהלך ההליכה וביצוע פעולות בסיסיות בשגרת החיים – למשל עלייה או ירידה במדרגות.
כיצד מטפלים ב-ITB?
טיפול יעיל בתסמונת ITB משלב בין מתן מענה לגורמים הפנימיים והחיצוניים העומדים בבסיס התסמונת כאחד. חשוב לציין מראש שאין כאן פתרונות קסם, אולם מי שבונה בעזרת המומחים תוכנית אימונים נכונה עשוי למצוא את עצמו מתגבר על הבעיה בצורה יעילה ותוך פרק זמן קצר באופן יחסי.
פיזיותרפיה מהווה פעמים רבות חלק אינטגרלי מהטיפול בתסמונת ITB, עם תרגילים שמטרתם לחזק את האזורים הרלוונטיים, לשפר את טווחי התנועה ואת הגמישות. בדרך זו עשויה להיות הקלה בתסמיני האדם, והחזרה שלו לשגרת הפעילות הגופנית יכולה להיות מהירה יותר. בשלבים המוקדמים של תסמונת ITB ניתן בהחלט לשלב גם השמת קרח על האזור, דיקור אורתופדי, עיסויים וטיפולי אולטרה סאונד.
כאשר הטיפולים הניתנים כקו ראשון אינם מועילים, ייתכן שלא יהיה מנוס מניתוח כירורגי. ישנם כמה סוגי ניתוחים רלוונטיים, דוגמת ניתוחים להסרת חלקים פגועים מהרצועה, ניתוחים להארכת הרצועה או ניתוחים ארתרוסקופיים. לאחר כמה שבועות אפשר, בתרחיש החיובי, לחזור לפעילות גופנית תקינה עם פתרון הבעיה.
